מדוע עלינו לבחון מחדש את אסטרטגיית התזונה הלאומית

טיפול בממדים מרובים ובצורות שונות של תת תזונה דורש מדיניות משולבת, פעולה קוהרנטית ושינוי מוחלט של מערכת המזון במדינה.

מדוע עלינו לבחון מחדש את אסטרטגיית התזונה הלאומיתסדרה של מחקרים ומאמרים שפורסמו על ידי The Lancet במהלך 2019 קובעת כי גם תת תזונה וגם עודף משקל והשמנה מתקיימים במקביל. (צילום אקספרס מאת Deepak Joshi/תמונה ייצוגית)

-מאת Pawan Agarwal

יש כעת מציאות תזונתית חדשה, המבוססת על ראיות מדעיות טריות בשלושה תחומים קשורים.

ראשית, ישנן הוכחות כעת לכך שתת-תזונה (גמילה, בזבוז, תת משקל) ועודף משקל והשמנה מתקיימים במקביל ומקדמים זה את זה. שנית, שאוכל לא בטוח משפיע באופן ישיר או עקיף על תוצאות התזונה. לבסוף, הרגלי אכילה לקויים משפיעים לרעה על העיכול ומכאן על התזונה.

סדרה של מחקרים ומאמרים שפורסמו על ידי The Lancet במהלך 2019 קובעת כי גם תת תזונה וגם עודף משקל והשמנה מתקיימים במקביל. מבחינה היסטורית, אלה נראו בשתי ממגורות נפרדות, ומדיניות והתערבויות לטיפול בהן עברו מסלולים שונים. כעת יש עדויות ששניהם בונים זה על זה לאורך החיים ולרוחב הדורות. ניתן לטפל בשניהם בצורה יעילה יותר יחד, בו זמנית. ה-Lancet קורא לזה נטל כפול של תזונה (DBM).

DBM מוגדר כבזבוז של יותר מ-15 אחוזים והפרעות אצל יותר מ-30 אחוז מהילדים בגילאי 0-4 שנים, רזון בנשים (מדד מסת גוף<18.5 mg/kg2) in more than 20 per cent females aged 15-49 years and adult or child overweight. With overweight prevalence threshold of 20 per cent, it is found in 48 countries including India, with 30 per cent threshold in 35 countries and with 40 per cent threshold in 10 countries. It is no more possible to characterise countries as low-income and undernourished, or high income and only concerned with obesity.

בהודו, 47 מיליון בני אדם מופקעים, 25 מיליון אנשים מבוזבזים, ו-196 מיליון סובלים מרעב כרוני. כ-500 מיליון סובלים ממחסור בויטמינים או מינרלים. במקביל, למעלה מ-180 מיליון סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, כולל 3 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש שנים.

עלייה במספר הסובלים מעודף משקל היא לרוב תוצאה של שינויים במערכת המזון שהופכים מזון פחות מזין לזול ונגיש יותר, וכן בשל ירידה בפעילות הגופנית עקב שינויים טכנולוגיים גדולים במקום העבודה, הבית ותחבורה. הסיכון לעודף משקל והשמנה גדול יותר בקרב משקי בית בעלי עושר גבוה יותר ובאזורים עירוניים, אך במספר מדינות, הסיכון ל-DBM מתחיל להתרכז בקרב אנשים עם הכנסה נמוכה ובאזורים כפריים.

מכיוון שה-DBM מונע דרך מסלולים ביולוגיים מחוברים זה לזה, יחד עם גורמים חברתיים ואקולוגיים רחבים יותר בתוך המציאות התזונתית החדשה, לכן יש לקחת בו-זמנית את ההתערבויות והתכניות המבקשות לטפל בתת-תזונה ועודף משקל/השמנה.

המציאות השנייה היא שבטיחות המזון משפיעה על התזונה. מזון לא בטוח גורם ליותר מ-200 מחלות, ומכאן שבטיחות מזון נתפסת בדרך כלל כבעיה בריאותית או רפואית. מחקרים חדשים מצביעים על השפעה מורכבת יותר, ארוכת טווח, של מזון לא בטוח הכוללות דחיית ילדים ואפילו השמנת יתר. כעת נקבע כי מזון לא בטוח יכול להשפיע על תוצאות התזונה והבריאות הן במישרין והן בעקיפין. זיהום על ידי פתוגנים הנישאים במזון יכול לגרום לספיגה לקויה של חומרים מזינים מהמזון, במיוחד של ויטמינים ומינרלים המשפיעים על המצב התזונתי של האדם.

יש כיום עדויות מדעיות חזקות לאופן שבו להרגלי אכילה לקויים יש השפעה ארוכת טווח על בריאותם של אנשים, וגורמים להשמנה ומחלות אורח חיים רבות. (תמונה מייצגת)

תת תזונה וחוסרים חיסוניים נלווים מגבירים את הרגישות של הפרט לזיהום. שילוב של מחלות הנישאות במזון ותת-תזונה עלול להוביל למעגל קסמים של החמרה בבריאות, עם השפעה מיוחדת על שלבי חיים מוקדמים פגיעים שבהם תוצאות תזונתיות לקויות עלולות להוביל לעצירת גדילה, עם השלכות לכל החיים.

לבסוף, כעת נקבע כי הרגלי אכילה נכונים הם מפתח לעיכול תקין. הסבים והסבתות שלנו תמיד סיפרו לנו על זה, ובכל זאת עם אורח חיים המשתנים במהירות, הרגלי אכילה נכונים שנבדקו בזמן נבדקים יותר. הרגלים אלה כוללים דברים פשוטים כמו לעיסה נכונה של האוכל, אכילת ארוחות בזמן הנכון בעקבות השעון הצירקדי, ושתיית מספיק מים - אבל בין הארוחות, ולא עם הארוחות.

יש כיום עדויות מדעיות חזקות לאופן שבו להרגלי אכילה לקויים יש השפעה ארוכת טווח על בריאותם של אנשים, וגורמים להשמנה ומחלות אורח חיים רבות. אנשים רבים הרוויחו ומנעו מחלות איומות ומוות רק על ידי אימוץ הרגלי אכילה נכונים.

ישנן סיבות רבות לתת-תזונה ולתת-תזונה בצורות שונות, ולפיכך לא ניתן לטפל בכך באמצעות התערבויות מוצקות. מערכת המזון היא המכנה המשותף של כל צורות תת התזונה, והתמודדות עם אתגרים אלו יחד דורשת פעולות משולבות לשיפור בטיחות המזון והתזונה ולפיתוח מערכת מזון המספקת לכל האנשים תזונה בטוחה, בריאה ובמחיר סביר.

יש לבצע שינויים במערכת המזון כך שתפוקות ליחידת מים, אנרגיה, אדמה ותשומות אחרות יהיו אופטימליות וטביעת הרגל של חקלאות ופעילויות שאינן חקלאיות במערכת המזון מנוהלות עם הגבולות הפלנטריים. מערכת המזון צריכה לספק לאנשים דיאטות בנות קיימא.

טיפים להרגלי אכילה בריאיםמערכת המזון צריכה לספק לאנשים דיאטות בנות קיימא.

כבר מההצהרה העולמית על תזונה בשנת 1992, תוכניות התזונה התמקדו רק בתת תזונה. בפעם הראשונה, הצהרת רומא לשנת 2014 על תזונה קבעה יעדים הקשורים למחלות לא מדבקות הקשורות לתזונה. מאז מספר מדינות תיקנו יעדים הקשורים להשמנה יחד עם יעדי תת-תזונה, אך יעדים אלה אימצו אסטרטגיות נפרדות ויש להם תוכניות שונות.

מדיניות התזונה הלאומית של הודו (NNP) משנת 1993 התמקדה בתת-תזונה באמצעות תזונה משלימה ומחסור בברזל וויטמין A. אסטרטגיית התזונה הלאומית של 2018 המשיכה באותה צורה עם התערבויות סביב תזונה וטיפול בבריאות של תינוקות וילדים צעירים, אמהות, מתבגרים וטיפול בחסרים של ברזל וויטמין A.

למרות שהאסטרטגיה הכירה בכך שיש אחוז קטן אך הולך וגדל של ילדים בסיכון גבוה יותר למחלות לא מדבקות כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם, אין התערבויות ספציפיות באסטרטגיית 2018, והיא גם לא מכירה בקשר הגומלין בין תת-תזונה, השמנת יתר ועודף משקל.

כדי ליישם את אסטרטגיית 2018, הושקה משימת התזונה הלאומית. היא התמקדה ב-1,000 הימים הראשונים לחייו של ילד, התכנסות בין משרדים, ניטור בזמן אמת של העבודה ותמריצי ביצועים לעובדים בחזית וחיסון נגד נגיף רוטה למניעת שלשולים.

עם התערבויות אלה, חלה התקדמות מסוימת. סקר תזונה לאומי מקיף (2016-18) הראה שהגמגום ירד ל-34.7 אחוזים מ-38.4 אחוזים שצוינו בסקר בריאות המשפחה הלאומי ב-2015-16. במהלך אותה תקופה, הבזבוז ירד ל-17.3% מ-21.0% ותת-משקל ל-33.4% מ-35.7%.

זה לא מספיק טוב. הודו עדיין ממוקמת בדרגה 102 מתוך 117 מדינות במדד הרעב העולמי. זה הרבה מתחת לדרגה של סין של 25, או אפילו השכנות שלנו מדרום אסיה, סרי לנקה (67), מיאנמר (68), נפאל (72) ובנגלדש (86).

התקדמות לקויה בתת-תזונה נובעת אולי מהנטל הכפול של תת-תזונה המחייב גישה משולבת ופעולה בו-זמנית לטיפול בתת-תזונה והשמנה ועודף משקל ביחד.

אוכל לא בטוח יכול להיות סיבה נוספת. סקר החלב הלאומי האחרון שלנו הראה שלמעלה מ-5 אחוזים מדגימות החלב היו אפלטוקסין M1 מעל הרמות המותרות. אפלטוקסין, מזהם מזון טבעי, עלול להוביל לעצירת גדילה ופגיעה בילדים, לא רק להפחית את סיכוייהם לחיים ארוכים ופרודוקטיביים, אלא אולי גם להפוך אותם לרגישים יותר למחלות אחרות. אכילה לא בריאה היא לעתים קרובות גורם נוסף.

טיפול בממדים מרובים ובצורות שונות של תת תזונה דורש מדיניות משולבת, פעולה קוהרנטית ושינוי מוחלט של מערכת המזון במדינה.

יש צורך דחוף לבחון מחדש את אסטרטגיית התזונה הלאומית לשנת 2018 כדי שנוכל להתקדם במהירות לקראת השגת המטרה של מיגור הרעב ומניעת תת תזונה על כל צורותיה.

הכותב הוא מזכיר ממשלת הודו ומנכ'ל FSSAI.