לקראת תחום שיפוט ידידותי לבוררות

המעקה בתיק אמזון-פיוצ'ר גרופ הניח את הבסיס להכרה ואכיפה של פסקי חירום על פי חוק הבוררות ההודי.

אמזון השקיעה סכום של 1,431 קרונות ב- Future Coupons Pvt. בע'מ (FCPL) מבוססת על זכויות שניתנו ל-FCPL לגבי FRL, במיוחד עבור חנויות קמעונאיות של FRL, במסגרת הסכמי בעלי מניות מסוימים.

נכתב על ידי Abhishek Shivpuri

ההתגוששות המשפטית בין אמזון לקבוצת פיוצ'ר בנוגע לרכישת פיוצ'ר קמעונאות בע'מ (FRL) על ידי קבוצת ריליאנס תעשיות עלתה בכותרות. בקרב הראשון ניצחה ענקית הטכנולוגיה. פסק הדין שניתן על ידי כס השופטים רוהינטון פ נרימן והשופט B R Gavai הניח את היסודות להכרה ואכיפה של פסקי חירום לפי חוק הבוררות ההודי. זהו אישור מחדש לעובדה שהודו צועדת בהדרגה לקראת היותה תחום שיפוט ידידותי לבוררות.

ראשית ההתגוששות הייתה העסקה שנעשתה בין קבוצת ביאני לקבוצת ריליאנס תעשיות באוגוסט 2020 לצורך מיזוג FRL עם ריליינס תעשיות ולמימוש מוחלט של נכסיה הקמעונאיים לטובת הקבוצה. לפני העסקה האמורה, אמזון השקיעה סכום של 1,431 קרונות ב- Future Coupons Pvt. בע'מ (FCPL) מבוססת על זכויות שניתנו ל-FCPL לגבי FRL, במיוחד עבור חנויות קמעונאיות של FRL, במסגרת הסכמי בעלי מניות מסוימים. אמזון יזמה בוררות נגד קבוצת ביאני, כולל FRL, תחת כללי מרכז הבוררות הבינלאומי של סינגפור (SIAC). אף גורם מקבוצת Reliance Industries לא הוגדר כצד לבוררות. אמזון הגישה בקשה לסעדים זמניים דחופים לפי כללי SIAC ולמינוי בורר חירום. בורר החירום שמונה, נתן פסק לטובת אמזון באוקטובר 2020, והגביל את קבוצת ביאני מלהמשיך בעסקה השנויה במחלוקת.

זה מוביל לשאלה - מהו פרס חירום? זהו פסק שניתן על ידי בורר חירום, שמונה לפני הקמתו הרשמית של בית דין לבוררות על ידי מוסד בוררות. זהו מנגנון שהוכנס לאחרונה על ידי מוסדות בוררות כדי לעודד צדדים לבקש סעד זמני דחוף ממוסד בוררות ולא מבית משפט. הסיבה לכך היא שבוררות היא מנגנון ליישוב סכסוכים הדורש התערבות מינימלית מבתי המשפט. למוסדות בוררים מובילים רבים כמו SIAC, ICC ו-LCIA יש הוראות למינוי בורר חירום. מבחינת הודו, דו'ח ועדת החוק ה-246 המליץ ​​על תיקון בחוק הבוררות והפשרה, 1996 ('חוק הבוררות ההודי') כדי להעניק הכרה סטטוטורית לפסק חירום. אולם התיקון המוצע לא נכלל בחוק המתוקן. עם זאת, חלק ממוסדות הבוררות הילידיים, כמו מרכז הבוררות הבינלאומי של דלהי, קבעו הוראות לבוררות חירום.

מעניין לציין שקבוצת ביאני המשיכה בעסקה השנויה במחלוקת, תוך שהיא מפרשת את פסק החירום כבטלות. מנגד, אמזון הגישה בקשה לבית המשפט העליון של דלהי לאכיפת הפרס. העניין נדון על ידי השופט JR Midha (בדימוס) שהיה לו תפקיד לענות על שתי שאלות משפטיות חדשות - האם פסק החירום הוא צו ביניים לפי סעיף 17(1) לחוק הבוררות ההודי, והאם ניתן לאכוף אותו לפי סעיף 17(2).

מידהה נתן פסק דין מפורט במרץ 2021 נגד קבוצת ביאני, וקבע כי פסק החירום הוא צו ביניים לפי סעיף 17(1) וניתן לאכיפה לפי חוק הבוררות ההודי, וכן קבע כי קבוצת בייאני מפרה את פסק החירום. והכוונת עיקול של נכסיה. קבוצת ביאני, ללא ספק, ערערה על הצו.

התיק הגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. ללא סיוע תקדימי ושאלות משמעותיות לתשובה, היה צריך לראות אם החלטת בית המשפט העליון תזכה להערכה עולמית, או תישלל בדומה לזו בעניין ONGC v. Saw Pipes. פסק הדין של בית המשפט העליון הדגיש את האוטונומיה של הצדדים בבוררות, הכוללת את זכות הצדדים לבחור בכללים מוסדיים ככללי הבוררות. לאחר שנבחר, הצדדים מחויבים לכללים כאלה. בית המשפט גם קבע כי חוק הבוררות ההודי אינו אוסר על הצדדים להסכים להוראה הקובעת בורר חירום וכי המונח במהלך הליך הבוררות רחב מספיק כדי להקיף הליכי בוררות חירום. בית המשפט קבע בסופו של דבר שפסק החירום הוא צו ביניים לפי סעיף 17(1) של חוק הבוררות ההודי וניתן לאכיפה לפי סעיף 17(2).

פסק דין זה תרם לפיתוח חוק הבוררות ההודי. במובן הצר יותר, זהו ניצחון ענק לאמזון. אבל בתכנית הרחבה יותר של הדברים, זהו ניצחון לבוררות ההודית ואנחת רווחה למוסדות הבוררות.

הכותב הוא שותף ראשי במשרדי עורכי דין ELP, דלהי