דיווחים הקושרים בין צריכת בשר לבריאות נפשית מבוססים על הבנה לקויה
- קטגוריה: עמודות
הדוחות מצטטים מספר טענות החל מ'צרכני בשר נוטים פחות להיות מדוכאים בהשוואה לצמחונים וטבעונים' ועד 'באופן כללי, אם אתה רוצה להימנע מסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה והתנהגות של פגיעה עצמית אז תאכל בשר'.
במבט ראשון נראה שהדיווחים חושפים פריצת דרך מדעית, אך מחקר יסודי מגלה שלא כך הדבר. (קוֹבֶץ) (נכתב על ידי Chaitanya Poolla)
כמו רוב הדילמות בחיים, הסנסציוניות בדיווח החדשות מגיעה בגוונים של אפור. למרבה האירוניה, דיווחים כאלה מצליחים להעביר לקוראים דעות ברורות אך מקוטבות. דוגמה קלאסית התעוררה לאחרונה כאשר כמה דיווחים בחדשות הזכירו שלאוכלי בשר יש בריאות נפשית טובה יותר מאשר לצמחונים, בניסיון לצטט ממצאים ממאמר מדעי שפורסם לאחרונה. במבט ראשון נראה שהדיווחים חושפים פריצת דרך מדעית, אך מחקר יסודי מגלה שלא כך הדבר.
הדוחות מצטטים מספר טענות, החל מצרכני בשר נוטים פחות להיות מדוכאים בהשוואה לצמחונים וטבעונים ועד באופן כללי, אם אתה רוצה להימנע מסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה והתנהגות של פגיעה עצמית, אז תאכל בשר. למרבה הצער, טענות אלה מציגות מצג שווא של הממצאים מהעיתון, וכתוצאה מכך טוויסט לא מוצדק. מעניין שהעיתון עצמו מפרט את המגבלות וההנחות החשובות הכרוכות בכך, אך הן אינן מצליחות למצוא מקום בדוחות. שקול את הדברים הבאים.
המאמר מזכיר, העדויות הקושרות צמחונות עם הפרעות נפשיות אינן חד משמעיות... החוקרים מצאו כי בהתייחס לכמה היבטים של הערכת בריאות הנפש, צמחונים היו בריאים יותר מצרכני בשר. לכן, דיווחים על טענות חד משמעיות מסתכמים בהסקת דובדבנים מהעיתון מבלי לתאר במדויק את המסקנות המדעיות.
המאמר מסתמך על ניתוח של נתונים מדווחים עצמיים, שגם אם אינם שגויים בכוונה, עדיין עלולים להיות בלתי מהימנים בגלל מודעות נפשית/רגשית נמוכה של המשתתפים. לדוגמה, אני עשוי להרגיש אחרת לגבי הבריאות הנפשית שלי בגלל גורמים כמו הרגלי עישון או אלכוהול, התנהגות, נורמות חברתיות או אירועי חיים, שאולי אין להם שום קשר להעדפה התזונתית שלי. כלומר, מצבים נפשיים יכולים להיות תוצאה של מספר גורמים שאינם תזונתיים, כפי שהוכר בבירור מספר פעמים במאמר: ברור שתזונה אינה הגורם הקובע היחיד לבריאות פסיכולוגית וכי הספרות הקיימת מעידה על כך שישנם גורמים רבים שעשויים להסביר את אסוציאציות סותרות של הימנעות מבשר ובריאות.
המחקרים הבסיסיים שנבדקו במאמר הם בעיקר חתכים באופיים, מה שאומר שגם אם הראיות הנ'ל היו אמינות, הן עדיין לא עוזרות לקבוע אם צריכת בשר או היעדר בשר גורמים להפרעות נפשיות. לפיכך, המאמר אינו טוען שהימנעות מבשר גורמת לדיכאון, אלא הוא מסיק על פני כל המחקרים, לא היו ראיות התומכות בקשר סיבתי בין צריכה או הימנעות מבשר לבין תוצאות פסיכולוגיות כלשהן. לסיכום, המאמר קובע כי עיצובי מחקר ו/או חוסר קפדנות מנעו מסקנות של קשרים סיבתיים ואין להסיק מהם.
הגדרה מחדש של מושג הבשר מובילה להשלכות קריטיות בפרשנות הממצאים. לדוגמה, המאמר קובע כי צריכת בשר לרוב מסווגת באופן לא עקבי במסגרות מחקר ומעקב לאומי, כמו גם בשפות שונות. יתר על כן, אפילו המחקר המחמיר ביותר שנסקר במאמר מוכר כבלתי עקבי מבחינה טרמינולוגית. מחקר זה מורכב ממדגם של מבוגרים גרמנים והמאמר מודה, ... בגרמנית, המונח בשר אינו כולל עופות. לפיכך, הממצאים המדווחים אינם מתאימים להתייחסות כערך נקוב.
למעשה, המאמר לא טוען שההתנזרות מבשר גורמת להפרעות נפשיות וגם לא שעקשנות בשר גורמת לרווחה נפשית. במקום זאת, הוא מדגיש את מורכבות הבעיה, תוך שהוא מזהיר שאין להסיק מסקנות סיבתיות. לפיכך, דיווחי החדשות המתארים אחרת, אינם מייצגים את המסקנות המדעיות. תפיסות שגויות אלו מסוכנות במיוחד במדינות עם אוכלוסיות צמחוניות ו/או טבעוניות ניכרות, בתקופה שבה על פי החשד גורם השורש למגיפת COVID19 הוא שוק בשר. לפיכך, חשוב להביא לתשומת לב הקוראים את ההבדל בין מדע אמיתי למדע מדווח בנושא זה.
כמו כן, ניתן לציין כי המאמץ המדעי מומן בחלקו על ידי... מענק מחקר בלתי מוגבל מ-Beef Checkoff, באמצעות איגוד הבקר הלאומי של בקר. כמובן, ההשלכות הקשורות לניגוד עניינים ניתנות לוויכוח ולכן נותרות לחכמת הקורא.
הכותב הוא מדען נתונים בתאגיד אינטל. הצפיות הן אישיות.