ראג'ה-מנדלה: לדמיין מחדש את המזרח התיכון
- קטגוריה: עמודות
עמידה על ביישנותה הפוליטית המסורתית באזור תעלה להודו ביוקר
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לוחץ יד מימין לשר החוץ ההודי, סושמה סוואראג', במהלך פגישתם בלשכתו בעיר רמאללה בגדה המערבית.External Affairs Minister Sushma Swaraj ’s two-day visit to Tel Aviv and Ramallah might end New Delhi’s discomfort with itself in dealing with Israel and Palestine. אבל בעיות העבר של הודו במזרח התיכון מחווירות לחסרות משמעות בהשוואה לאתגרים הבוהים בדלהי כיום.
לאחר העצמאות, למפה המנטאלית של הודו של המזרח התיכון היו שני צירים. אחד מהם היה הסכסוך בין הערבים לישראלים. השני היה סולידריות אנטי-אימפריאלית. הדימוי הפוליטי הפשוט של הודו של המזרח התיכון, כמובן, מעולם לא שיקף במלואו את המציאות הקרקעית המבולגנת.
אבל המעמד הפוליטי ההודי לא נתן לעובדות להפריע. עבור הקונגרס, להישמע פרו-ערבי ואנטי-מערבי הפך לעניין של כדאיות פוליטית. הג'אנה סאנג ואחרים מהימין ראו במדיניות המזרח התיכון של הודו שבויה לפייסנות המיעוט בבית.
כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל לאחר המלחמה הקרה לא סייעה לקדם את דלהי באופן נחרץ
מדיניות אזורית מונעת אינטרסים. ממשלת UPA העמיקה את המעורבות של הודו עם ישראל באופן פרטי אך לא הייתה מוכנה להיראות עם מנהיגיה בפומבי.
האינסטינקט המיידי של ראש הממשלה נרנדרה מודי, לעומת זאת, היה להתהדר ביחסים המיוחדים של הודו עם ישראל ובנועם האישי שלו עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אולם מאז, ממשלת מודי החלה להכיר בכך שהאינטרסים של הודו דורשים התקשרות פתוחה ושקופה עם כל הצדדים במזרח התיכון.
אם דלהי נאבקה כל השנים כדי למצוא את האיזון בהתמודדות עם הסכסוך הערבי-ישראלי, עליה להתמודד כעת עם אתגרים דחופים הרבה יותר הנובעים מהסכסוכים הפנים-ערביים, מהעמקת הכשלים העדתיים והיריבות הגוברת בין סעודיה לאיראן .
גם הפריזמה האנטי-מערבית המסורתית של הודו נראית מיושנת בהבנת האזור. לאחר התערבויות מערביות כושלות בעיראק, לוב ואפגניסטן, הנשיא ברק אובמה מסרב לגרור את אמריקה לביצה אזורית חדשה במזרח התיכון.
לאחר ארבעה עשורים של דחיקה לשוליים במזרח התיכון, רוסיה מתערבת באופן פעיל באזור. אמריקה עדיין עשויה להיות המעצמה החשובה ביותר במזרח התיכון. אבל ההגמוניה שלו מנותקת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש.
יש גם טרנדים אחרים. העוינות הממושכת בין ארה'ב לאיראן החלה להירגע לאחר פתרון הסכסוך הגרעיני בין טהראן לקהילה הבינלאומית. זה העביר צמרמורת על עמוד השדרה של משטרים ערביים רבים שהסתמכו זה מכבר
על הכוח האמריקאי כערב לביטחון האזורי.
ערב הסעודית, הזהירה בדרך כלל, פצחה בכוחות עצמה. היא הקימה קואליציה של יותר מ-30 מדינות כדי לתמוך באקטיביזם האזורי החדש שלה. המחלוקת בין ריאד לטהראן היא כעת המציאות השלטת בסוריה, עיראק, בחריין ותימן.
הדינמיקה האזורית החדשה מומחשת על ידי שני ביקורים נוספים במזרח התיכון השבוע. האחד הוא של הנשיא שי ג'ינפינג, שנוסע השבוע לערב הסעודית, מצרים ואיראן, והשני הוא בריצה מפתיעה לריאד ולטהראן של ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף, מלווה במפקד הצבא, הגנרל רחאל שריף.
סין, שהרחיקה את עצמה במידה רבה מהפוליטיקה של האזור, נעה בזהירות על ציר למזרח התיכון הגדול. עבור האזור עצמו, סין מסתמנת כעת כשותפה כלכלית ופוליטית ארוכת טווח. סין היא כיום היבואנית הגדולה ביותר של נפט מהאזור. שי רוצה להשלים אותו על ידי קידום יוזמת חגורה אחת, כביש אחד של בייג'ינג.
סין שמה את עצמה באמצע תהליך השלום באפגניסטן, והגבירה את המעורבות הפוליטית שלה עם איראן והן עם הערבים. הצי הסיני פעל במפרץ עדן מאז 2008, והחל לבנות בסיס צבאי בג'יבוטי. בייג'ין עשויה גם להרחיב את מכירת הנשק והסיוע הצבאי שלה לאזור.
אם ביקורו של שי מגיע לאחר עלייה מתמדת בפרופיל של סין באזור, הביקור הזר המשותף הנדיר של ראש ממשלת פקיסטן ומפקד הצבא מדגיש את השפעת הגיאופוליטיקה של המפרץ על תת היבשת. למרות שאיסלמבאד מציגה את הגיחה כמאמץ לתווך בין ערב הסעודית לאיראן, מדובר יותר בהליכה על חבל דק בין שכן למוטב ותיק. מדובר גם בהפגת המתח בין הלחץ הסעודי להצטרף למלחמה נגד איראן לבין ההתנגדות הפנימית הנרחבת לה. כמו פקיסטן, גם בנגלדש נתונה ללחץ עז להחזיר לסעודים.
למזרח התיכון המתפתח יש מעט במשותף עם התפיסות המיושנות של הודו לגבי האזור. התמדה עם הביישנות והעמידה הפוליטית המסורתית תעלה להודו ביוקר. כדי להבטיח את האינטרסים העצומים והחיוניים של הודו במזרח התיכון ולמנוע את השריפות שם עוטפות את תת היבשת, דלהי צריכה לשחרר את מדיניותה משיקולים פוליטיים פנימיים צרים, להסתכל מעבר לנפט ולפזורה, ולהתחיל במעורבות אסטרטגית מהותית עם האזור.