הצבעה שלילית, תוצאה חיובית

בקשה מהבוחרים להצביע בעד ונגד מועמדים עשויה לטפל בפגמים מערכתיים בדמוקרטיה ההודית

בחירות לאומה אחת, בחירות בו-זמניות, רשימת בוחרים משותפת, בחירות הודו, בחירות לממשלת מרכז המדינה, בחירות לאומה אחת במדינה, נרנדרה מודי, ראש הממשלה בוחן רשימת בוחרים, חדשות אקספרס הודיותתוצאת הסקרים ל-56 מושבים ב-11 מדינות תוכרז ב-10 בנובמבר.

(נכתב על ידי ארווינד פאטיל וסנדיפ בדי)

לפני שנצא למסע לעיצוב מחדש של שיטת הבחירות שלנו ולהגדיר מחדש את הדמוקרטיה, הבה נתייחס לפסק הדין של בג'ץ מדרס. בית החולים מדרס הורה לבטל את שיטת הסימון השלילי מבחינות תחרותיות. השופט R Mahadevan ציין כי המערכת תרתיע תלמידים. הצו נמסר בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2013 על ידי סטודנט שלא יכול היה להעפיל ל- IIT-JEE. צו זה מתייחס לפרקטיקה הרווחת של סימון שלילי במערכת של הערכת סטודנטים שם נרדף לבחירה ל- IITs, IIMs, NITIE והמכללות לרפואה.

עבור אלה שאינם מודעים לדרכים והאמצעים להיכנס למכללות ואוניברסיטאות יוקרתיות או לקבל משרת שירותים אדמיניסטרטיביים באמצעות בחינות UPSC, סימון שלילי מתייחס לאותו פרקטיקה של הערכת בחינות שבה הסטודנט או המועמד מתוגמלים בציון חיובי עבור תשובה נכונה וסימון שלילי לתשובה שגויה. התוצאה הסופית או הציון המתקבל על ידי מועמד מחושב לפי התוצאה נטו של כל הפלוסים והחסרונות. לדוגמה, במאמר MCQ של 100 סימנים, אם מועמד או מועמד יענו נכון על 75 שאלות, הוא/הוא יזכו ב-75 ציונים ונניח שהתלמיד/המועמד האמור ענה על 20 שאלות בצורה שגויה ונמנע מחמש שאלות, אז התוצאה הסופית תסתכם. ייקרא כך - ציונים שהושגו: 55 (75-20 = 55).

הבה נמשיך להתמודד עם הנושא של רפורמות בבחירות. הפרקטיקה העולמית של בחירות מתמקדת בשתי מערכות עיקריות. שיטת הייצוג היחסי (PR) מאפיינת מערכות בחירות שבהן חלוקות בקביעת בוחרים באות לידי ביטוי באופן יחסי בגוף הנבחר. אם n אחוז מציבור הבוחרים תומך במפלגה פוליטית מסוימת או בקבוצת מועמדים מסוימת כמועדף עליהם, אז בערך n אחוז מהמושבים יזכו על ידי אותה מפלגה או אותם מועמדים. המהות של מערכות כאלה היא שכל ההצבעות תורמות לתוצאה - לא רק ריבוי, או רוב חשוף. הצורות הנפוצות ביותר של ייצוג יחסי מחייבות שימוש במחוזות הצבעה מרובים (הנקראים גם מחוזות-על), מכיוון שלא ניתן למלא מושב אחד באופן יחסי. מערכות יחסי ציבור המשיגות את הרמות הגבוהות ביותר של מידתיות נוטות לכלול מחוזות עם מספר רב של מושבים.

הזנים הנפוצים ביותר של מערכות בחירות יחסי ציבור הם יחסי ציבור ברשימה של המפלגה, ההצבעה הניתנת להעברה יחידה (STV), וייצוג יחסי של חברים מעורבים (MMP).

בשיטת הבחירות 'ראשון-הפוסט', הבוחרים מצביעים על מועמד לבחירתם, והמועמד שקיבל את מירב הקולות זוכה. FPTP היא שיטת הצבעה בריבוי ומשמשת בעיקר במערכות המשתמשות בחטיבות בחירות חד-חבריות. FPTP נמצא בשימוש בכשליש ממדינות העולם, בעיקר בעולם דובר האנגלית.

בהתחשב בחסרונות ובחסרונות של מערכות הבחירות הנוכחיות אנו מציעים הצבעה שלילית כשיטת בחירות. מה שאנו מציעים הוא שינוי מהפכני באופן שבו נערכות הבחירות. בשיטת בחירות זו, ייבחר מועמד על פי מספר הקולות נטו שיובאו לטובתו. המצביעים יצפו להצביע פלוס - חיובי - ו/או קולות מינוס (שליליים). EVMs יחשבו את התוצאה הסופית על ידי חישוב כל הקולות החיוביים והשליליים שהובאו בספירת הקולות של המועמד. באופן היפותטי, ייתכן שמועמד עם אפס קולות או הקולות הפחות שליליים עשוי להיבחר לפרלמנט. גם אסיפות מדינה, מועצות מחוקקות, תאגידים ומועצות עירוניות, קהילות זילה ופנצ'יאטים יכולים להירשם למתודולוגיית הבחירות הזו. אחד היתרונות הבסיסיים של מערכת כזו יהיה שהמועמדים יצטרכו לפעול למען מענה לצרכים ולדאגות של כל חלקי החברה, במקום האסטרטגיה מבוססת הקיטוב הננקטת כעת.

הרשלנות שיש כיום באופנה במהלך הבחירות יהפכו לבלתי אפקטיביות והחסמים בפני מצטרפים חדשים יורדו משמעותית. אם המערכת הזו תיושם, אנו צפויים לקבל מחוקקים איכותיים יותר וקביעת מדיניות משופרת שתביא לממשל מעולה.

פטיל הוא אנליסט פוליטי, עורך דין וטכנולוג. בדי הוא כלכלן.