Mottainai עבור Swachh Bharat

סלידה מבזבוז מושרשת בעם היפני. יפן סבלה מהשלכות הזיהום, היא יכולה לעזור להודו להימנע מגורל זה.

זיהום אוויר, מדד איכות האוויר, מיחזור אשפה, קמפיין Swachh Bharat, רכבים ידידותיים לסביבה, רכבים היברידיים, אוויר רעיל, אינדיאן אקספרסלא היינו מודעים והסתמנו לנו מהשלכות הזיהום. זה היה חסר תקדים, אז לא היו לנו אזכורים להסתמך עליהם. (איור: CR Sasikumar)

MOTTAINAI היא מילה יפנית שפירושה פשוטו כמשמעו בזבזני. הוא משמש להבעת מורת רוח מפעולות בזבזניות. מילה יחידה זו מעבירה בבירור את תחושת ההערצה שיש לעם היפני כלפי הסביבה, ואת נחישותו הנחרצת להגן עליה. ואכן, רוחו של מוטנאי טבועה ב-DNA של העם היפני.

אני מאמין שגם הודים רבים מכירים כעת את המילה הזו. חלקם הוצגו בפני סבתא מוטנאי החביבה במהדורה הדו-לשונית הינדי-אנגלית שיצאה לאחרונה לאור של הספר שחיבר מריקו שינג'ו. אחרים אולי זוכרים את פעיל הסביבה הקנייתי הנודע וחתן פרס נובל וונגרי מוטה מאתאי, שאימץ את ה-motteinai כמוטו נוצץ להפיכת העולם למקום ידידותי יותר לסביבה.

ביפן מלמדים ילדים לאכול כל גרגר אורז אחרון בקערה שלהם, מכיוון שאפילו גרגר בודד יקר מכדי לבזבז אותו, לאור האנרגיה והמשאבים שהושקעו בייצורו. גישה זו נטועה עמוק באמונה היפנית העתיקה של השינטואיזם, האומרת שאלוהים נמצא בכל מקום בטבע, כולל העצים, ההרים ושדות האורז. ככזה, יפנים תופסים את הטבע כקדוש. תחושת יראת כבוד זו כלפי הטבע, להבנתי, משותפת גם לעם ההודי, שכן הסביבה טבועה עמוק בכתבי הקודש של ההינדואיזם והבודהיזם.

יפן מוקירה את רוח המוטינה, טיפחה תרבות העוקבת אחר ה-3Rs: הפחת (זבל), שימוש חוזר ומחזר. דוגמה מעשית אחת ל-3Rs היא הפרדת האשפה. ביפן חובה למיין אשפה לפני השלכתה. יש להפריד את כל האשפה לערימות דליקות ולא דליקות; יש להפריד גם פריטים הניתנים למחזור. זה הפך להרגל, וזה נעשה באופן טבעי ואוטונומי על ידי כל משפחה כפעילות קבועה. כמו כן, יש לציין כי מתקני שריפת הפסולת המתקדמים והנקיים ביפן הם מחזה בולט: ניתן למצוא אותם עומדים בגאווה באמצע ערים נקיות ללא רבב, כאשר הם עצמם תורמים, אם כי בעקיפין, להגנה על השמים הכחולים והצלולים.

האנשים היפנים שואפים לחיות בהרמוניה עם הסביבה, ויפן מסייעת להודו באופן פעיל בקידום מסע הפרסום שלה Swachh Bharat (הודו הנקיה). כתומך נלהב של Swachh Bharat, אני רוצה להעביר שלושה מסרים:

ראשית והכי חשוב, להעלאת המודעות ולגיוס הציבור, אין כלי שפועל בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ממערכת החינוך והרשת שהיא מפעילה. כדי לחזק את המחויבות שלנו כלפי הסביבה כישות יקרת ערך שבה תלויה הישרדותנו, יש לעודד את בני הנוער לספוג את רוח המוטינה.

בהקשר זה, יפן הציעה את הרעיון של חינוך לפיתוח בר קיימא (ESD) בפסגת כדור הארץ בשנת 2002. ESD דורשת מכל תלמיד לשקול את האתגרים הרבים העומדים בפני הקהילה העולמית כיום, כמו זיהום סביבתי ושינויי אקלים, כמו את האתגרים שלהם, ולנקוט בפעולות שלדעתם נחוצות כדי לפתור אותם. פעולות כאלה לא צריכות להיות מסובכות: אנחנו יכולים להתחיל כאן ועכשיו על ידי הוקרה על כל גרגר אורז, הפרדת אשפה וחומרים למחזור ועוד.

שנית, הרשו לי לחלוק אתכם את החוויות שלנו. לעתים קרובות שוכחים שגם יפן סבלה פעם מזיהום סביבתי חמור. בסוף שנות ה-50 וה-60, נהנתה יפן מתקופה של צמיחה כלכלית גבוהה, כשהיא רכבה על מגזר התעשיות הכבדות והכימיות המשגשגות. התרגשות וציפייה מילאו את האוויר. למרבה הצער, לא היינו מודעים והסתמנו לנו מהשלכות הזיהום. זה היה חסר תקדים, אז לא היו לנו אזכורים להסתמך עליהם. ההשפעה ההרסנית ביותר הייתה האגרה על בריאות האדם. עשן ממפעלים זיהם את אוויר העיר, והמים הפכו רעילים לאחר שמפעלים כימיים שחררו כספית לנהר. אנשים סבלו. היינו צריכים לנקוט בפעולה נחרצת, וכולם, כולל הממשלה, חברות, קבוצות חברה אזרחית ויחידים, היו צריכים למלא תפקיד בפתרון. זה לקח הרבה זמן וגרר עלויות רבות, אבל יפן הצליחה בסופו של דבר להחזיר את השמים הכחולים ואת המים הנקיים שלה.

בעיות סביבתיות עדיין קיימות בעולם, אבל יש הרבה דוגמאות קודמות שבהן יכולה הודו להשתמש בתור אסמכתא. יפן תמיד תעמוד לצד הודו, להוטה לשתף פעולה במציאת פתרונות כדי להימנע מאותו סוג של סבל שחווינו.

שלישית, פתרון מפתח הוא טכנולוגיה. במהלך תקופת הזיהום הכבד ביפן, חברות יפניות פיתחו מספר רב של טכנולוגיות חדישות כדי לסייע בהיפוך המצב. גם היום, הדחף של יפן לפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה נשאר חזק כתמיד. טכנולוגיה לדיכוי ייצור דיוקסינים המשתחררים משריפת אשפה היא דוגמה כזו. רתימת אנרגיית ביומסה משאריות חקלאיות הוא תחום נוסף שבו החברות היפניות מתקדמים בצורה עצומה. יפן הפכה למובילה עולמית גם בכל הקשור לרכבים חשמליים: היא הייתה המדינה הראשונה שהחלה בייצור המוני של הרכבים, ודגמים משופרים יוצאים ללא הרף, למשל, דגם חדש של ניסאן יכול לרוץ 400 ק'מ עם רק טעינה בודדת. ליפן יש גם היסטוריה ארוכה של ייצור רכבים היברידיים ידידותיים לסביבה. עם טויוטה כמובילה, כלי רכב היברידיים משרתים בקלות להשגת חברה נקייה יותר.

לאחרונה השיקה שגרירות יפן בהודו את יוזמות Blue Sky, שמטרתן להפחית את זיהום האוויר על ידי הבטחת הטכנולוגיות הטובות והעדכניות ביותר לזמינות להודו. לדוגמה, פליטה מתחנות כוח תרמיות פחמיות הוא אחד הגורמים העיקריים לזיהום אוויר בהודו. חברות יפניות פיתחו ציוד שיכול לסנן חלקיקים. בעתיד, אנו מצפים שיישומים מתקדמים עוד יותר של טכנולוגיה יפנית יסייעו בשיפור הסביבה.

יפן והודו נהנות כעת מרמה חסרת תקדים של אמון הדדי וידידות. עם אמון עצום ביכולת ובמחויבות של ממשלת הודו ואנשיה במאבק בזיהום סביבתי, יפן להוטה להעמיק את שיתוף הפעולה שלנו בתחום זה. על ידי שילוב של נחישות הודית עם המומחיות הטכנולוגית של יפן, שתי המדינות יכולות לנצח במאבק בזיהום ולהחזיר לעצמה סביבה נקייה וירוקה יותר.