שפת האם חייבת להיות אמצעי ההוראה לשמר את המגוון התרבותי, המורשת של הודו

שפת האם מניחה בסיס חזק לביטוי היצירתיות. יש לעשות כל מאמץ לטפח את היצירתיות בשלב הגיבוש.

שפת האם חייבת להיות אמצעי ההוראה לשמר את המגוון התרבותי, המורשת של הודושפת אם היא כלי ביטוי, נושאת התרבות. (איור: C R Sasikumar)

אנו גאים בעובדה שהודו היא אוצר לשוני, אומה שזכתה להכרה רחבה בשל המגוון הלשוני והתרבותי יוצא הדופן שלה. הריבוי והקיום המשותף של מספר שפות מוסיפים צבע וחיוניות לארצנו והופכים אותה לייחודית.

עם זאת, אני מוטרד מאוד מכך שאנחנו לא עושים מספיק כדי לשמר את שפות האם העשירות שלנו. ממשלות צריכות להיות זהירות כפולות בעת אימוץ מדיניות בנוגע לאמצעי ההוראה, במיוחד ברמת בית הספר היסודי והתיכוני. שפת האם מניחה בסיס חזק לביטוי היצירתיות. יש לעשות כל מאמץ לטפח את היצירתיות בשלב הגיבוש.

השפה היא כלי לביטוי אינטלקטואלי ורגשי. זהו כלי להעברה בין-דורית של תרבות, ידע מדעי ותפיסת עולם. החוט החיוני והבלתי נראה הוא שמקשר בין העבר להווה. הוא מתפתח עם האבולוציה האנושית וניזון משימוש מתמיד. בקיצור, השפות שלנו חודרות לכל היבט בחיי היום-יום שלנו ומהוות את הבסיס לציוויליזציה שלנו. למעשה, הם נשמת אפה של הזהות שלנו, הן האינדיבידואלית והן הקולקטיבית. הם ממלאים תפקיד משמעותי ביצירת וחיזוק קשרים בין אנשים. יותר מ-19,500 שפות ודיאלקטים מדוברים בהודו כשפות אם, על פי מפקד השפות. ישנן 121 שפות אשר מדוברות על ידי 10,000 או יותר אנשים במדינה.

שפות לעולם אינן סטטיות. הם מתפתחים ומסתגלים לסביבה החברתית-כלכלית. הם גדלים, מתכווצים, משתנים, מתמזגים ולמרבה הצער, מתים. המשוררת ההודית הדגולה, אצ'ריה דנדי, אמרה שאם אור השפה לא קיים, נגישוש בעולם אפל. זה מאוד מייאש ש-196 שפות בהודו מסווגות בסכנת הכחדה. ייתכן שנצטרך להבטיח שהמספר הזה לא יגדל. עלינו להגן ולשמר את השפות שלנו והדרך הטובה והיחידה היא להשתמש בהן כל הזמן.

תמיד הדגשתי את החשיבות של הגנה ושימור המורשת הלשונית שלנו. איננו יכולים להרשות לעצמנו לאבד את האוצר שקיבלנו בירושה, את מאגר הידע והחוכמה הקולקטיבית שלנו שצברנו במהלך המסע הארוך של הציוויליזציה התוססת שלנו. כאשר שפה יורדת, היא לוקחת איתה מערכת ידע שלמה ופרספקטיבה ייחודית של צפייה ביקום. דפוסי הפרנסה המסורתיים נעלמים יחד עם הכישורים המיוחדים שלנו, האומנויות, המלאכות, המטבח והמסחר.

שימור ופיתוח שפה מצריך גישה רב-כיוונית. עלינו להתחיל בהפיכת שפת האם למדיום ההוראה בבתי הספר שלנו, ובוודאי ברמה היסודית. מספר מחקרים שנערכו בכל רחבי העולם על ידי קבוצות מומחים שונות קבעו כי הוראת שפת האם בשלבי החינוך ההתחלתיים נותנת תנופה לצמיחת הנפש והמחשבה והופכת את הילדים ליצירתיים והגיוניים יותר.

אודרי אזולאי, מנכ'לית אונסק'ו, אמרה בהודעתה לרגל יום שפת האם הבינלאומי (21 בפברואר) 2019: עבור אונסק'ו, כל שפת אם ראויה להיות ידועה, להכיר ולהיות בולטת יותר בכל תחומי החיים הציבוריים. זה לא תמיד המצב. לשפות אם אין בהכרח מעמד של שפה לאומית, מעמד רשמי בשפה או מעמד כשפת ההוראה. המצב יכול להוביל לפיחות בשפת אם ולהיעלמותה הסופית בטווח הארוך. לדעתי, זו תזכורת חשובה בזמן.

קיימת תפיסה שגויה שרק חינוך אנגלית מציע הזדמנויות לצמוח בעולם המודרני. זה לא נכון. יש רק קומץ מדינות דוברות אנגלית כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, ארה'ב וכו'. מדינות כמו סין, גרמניה, צרפת, יפן, דרום קוריאה וכו' הצליחו מאוד ללא השכלה אנגלית. ידיעת אנגלית היא שימושית, כמו ידיעת שפות בינלאומיות אחרות. לא ניתן להרחיב את זה כדי להצביע על החלפת שפת האם באנגלית, כפי שחלקם דוגלים. ניתן ללמוד אותו בקלות בשלב המתאים, לאחר הנחת בסיס חזק בשפת האם.

עלינו לנקוט בצעדים קונקרטיים כדי לא רק שתהיה שפת האם כאמצעי ההוראה ברמה היסודית, אלא גם לנקוט בכל הצעדים כדי להפוך אותה לשפת המינהל, הבנקאות וההליכים המשפטיים. מבחינתי זה בליבה של דמוקרטיה יעילה. עלינו להסיר את החסמים הלשוניים הקיימים כדי לממש את המטרה של ממשל כולל. בכל מקום שיש ממשק ממשלתי-ציבורי, זה צריך להיות בשפה שאנשים מבינים.

אני לא מצדד שלא ללמד את ילדינו שפות מרובות, שנדרשות כדי להרחיב את אופק ההבנה שלהם הן בספרות והן במדע. למעשה, זה חיוני להודו כדי להעשיר את משאבי האנוש העצומים שלה ולהפוך למובילה בכלכלת הידע של היום וככל שהיא תתפתח בשנים הבאות.
בשנת 1999, אונסק'ו אימצה החלטה בנושא חינוך רב לשוני והציעה שימוש בשלוש שפות לפחות בחינוך: שפת האם, שפה אזורית או לאומית ושפה בינלאומית. עם זאת, מה שחשוב לציין הוא תפקידה המכריע של שפת האם, שהיא, כפי שמציין אונסק'ו, מקור לידע וחדשנות ושהשליטה בשפת אם מקלה על למידה ולמידה כללית של שפות אחרות. מעודד לציין כי טיוטת מדיניות החינוך הלאומית החדשה מציגה מספר הצעות לתמיכה בחינוך בשפות הבית ובשפות האם, השבטיות כמו גם שפות הסימנים.

אגב, האומות המאוחדות הכריזו על שנת 2019 כשנה הבינלאומית לשפות הילידים לשימור, להחיות ולקדם שפות ילידים. לנו, בהודו, יש מספר שפות שבטיות, שרבות מהן עומדות לקראת הכחדה.

אני מקווה שיותר ויותר אנשים יתחילו להשתמש בשפות האם שלהם בבית, בקהילה, בישיבות ובניהול. יותר אנשים צריכים לכתוב שירה, סיפורים, רומנים ודרמות בשפות הודיות. עלינו להעניק תחושת כבוד וגאווה למי שמדבר, כותב ומתקשר בשפות אלו. עלינו לעודד פרסומים בשפה ההודית, כתבי עת וספרי ילדים. יש לתת דגש נאות לדיאלקטים ולספרות עממית. השפה צריכה להפוך לזרז להתפתחות כוללנית. קידום שפה צריך להיות חלק בלתי נפרד מממשל תקין. סוואמי ויווקננדה אמר פעם שהשפה היא האמצעי והמדד העיקרי להתקדמות של אומה.

על השפות שלנו לשמש אמצעי להעצמת ההמונים. ב-Rajya Sabha, נקבעה הוראה לחבריה להתבטא בכל אחת מ-22 השפות המתוכננות. בית המשפט העליון החליט לאחרונה להגיש את פסקי הדין שלו בשש שפות הודיות, מלכתחילה. זהו צעד חיובי בכיוון של הסרת מחסומי שפה והבטחת גישה שווה לצדק.

משרד האוצר החליט לערוך את הבחינות לתעסוקה בבנקים כפריים אזוריים ב-13 שפות אזוריות, בנוסף לאנגלית והינדית. מחלקות הרכבות והדואר החלו לערוך את הבחינות שלהן בשפות הרשמיות של המדינות. יש לקבל החלטות נועזות רבות כדי להגן ולטפח את השפות שלנו.

בהודו יש את אוכלוסיית הנוער הגדולה בעולם, כאשר 65 אחוז מאוכלוסייתה מתחת לגיל 35. עלינו לתמרץ את הדור הנמרץ הזה לשמור בחיים את שפת האם והדיאלקטים שלו. עלינו ללמד את ילדינו לאהוב שפות ולצייד אותם כדי להגן ולהזין את המורשת היפה של השפות שקיבלנו מאבותינו. לא לעשות זאת בדחיפות וביעילות תגרום לתוצאות חמורות על שימור הזהות התרבותית הייחודית שלנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להצטער על כך מכיוון שעוד החמצה
הִזדַמְנוּת.

בואו לטפח את שפת האם. תן ליצירתיות לפרוח במלואה. שפת האם היא נשמת הביטוי.

מאמר זה הופיע לראשונה במהדורה המודפסת ב-22 בנובמבר 2019 תחת הכותרת 'במילים שלנו'. הכותב הוא סגן נשיא הודו.