הודו חייבת לשנות בדחיפות את כלכלתה כדי להגיע לגבול הירוק

שינוי הצמיחה של הודו חייב להיות ירוק. הכלכלה חייבת להיות תחרותית וגם בת קיימא

שינוי אקליםניסיון עולמי והודי מדגיש כי יהיה צורך לרדוף אחר יעדים ירוקים בצורה יציבה לאורך עשרות שנים.

כוחות הליברליזציה והגלובליזציה שינו את הכלכלה ההודית בשלושת העשורים האחרונים. ממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי האיצה את המגמות הללו על ידי יישום מערך רפורמות מרחיקות לכת, שהובילו ליציבות מאקרו-כלכלית, לרשת ביטחון איתנה לכולם ולצמיחה חזקה. כעת יש לנו את אחת מכלכלות השוק הפתוחות ביותר בעולם, ואנו צפויים להגיע לתוצר של 5 טריליון דולר בשנים הקרובות.

כעת עלינו לשקול כיצד הכלכלה שלנו יכולה לספק שגשוג בר קיימא בעשורים הקרובים. בדיוק כפי שהליברליזציה והגלובליזציה שינו את הכלכלה בעבר, שני כוחות שונים אך שלובים זה בזה, כנראה ישנו את הכלכלה בעתיד. ראשית, להודו חייבות להיות חברות מובילות עולמיות במגוון מגזרים מרכזיים כמו שירותים פיננסיים וייצור. עסקים סופר תחרותיים אלה צריכים להגדיר את גבול הפריון העולמי כך שיוכלו לעלות על תהליכי הייצור של החברות הטובות בעולם. שנית, על הודו גם לאמץ מסלול פיתוח חסכוני במשאבים ודל פחמן כדי לנצל בצורה יעילה משאבים טבעיים נדירים. אין דרך אחרת. זיהום אוויר אפוקליפטי, מחסור חמור במים, עליית טמפרטורות ואירועי אקלים קיצוניים כבר הביאו אותנו לסף משבר סביבתי. יתר על כן, שימו לב שהעולם זקוק להנהגה של הודו כדי להשיג את יעד ההתחממות הגלובלית של 2 מעלות צלזיוס. בקיצור, הצמיחה של הודו צריכה להיות ירוקה.

אף מדינה מעולם לא ניסתה את התמורות התאומות הללו - תחרותיות גבוהה וקיימות ארוכת טווח - בו זמנית. מודל הפיתוח המסורתי היה מודל פיתוח חווה למפעל עם כלכלות שעוברות מחקלאות מסורתית לייצור עירוני עתיר משאבים. הודו צריכה לגבש מודל פיתוח אחר - כזה שיעביר את כוח העבודה של הודו מחקלאות לעסקים מובילים עולמיים וחסכוניים במשאבים. כמו כן, על חברות אלו להשתמש בטכנולוגיות ירוקות ובמודלים עסקיים מהמתקדמות ביותר. מודל הפיתוח של הודו יצטרך, אם כן, לקחת את הכלכלה ההודית מהגבול החווה לירוק.

חוות דעת | Poonam Mahajan כותב: אנחנו צריכים מהפכה ירוקה חדשה - כזו שמתמקדת בסביבה

ממשלת מודי עשתה התקדמות מרשימה בסיום הקפיטליזם של מקורבים וחיזוק כוחות היזמות. להודו יש את מערכת הסטארט-אפ השלישית בגודלה בעולם וגם החברות הגדולות שלנו שואפות לצמיחה מונעת חדשנות. שינוי הפרודוקטיביות המונע על ידי עסקים סופר תחרותיים נמצא בעיצומו. כעת עלינו לשקול חבילת מדיניות מקיפה שתאפשר לנו לבצע בו זמנית מהפך ירוק. שיטות עבודה מומלצות גלובליות וחוויותיה של הודו עצמה מציעים שלושה תחומי מיקוד לשינוי כזה.

ראשית, יש לקבוע יעדי מדיניות ספציפיים ויציבים כדי לקבוע יעדים ירוקים מפורטים למגזרים שונים. מודל מאקרו-כלכלי המביא בחשבון מיומנויות נוכחיות, קשרים מגזריים, פליטות יחסיות ומגבלות פיננסיות נחוץ כדי להודיע ​​על יעדים כאלה בעתיד. לאחר מכן ניתן להשתמש במודל כזה להערכת תרחישי צמיחה ירוקה שונים. גישות דה-קרבוניזציה בתרחיש הגבול הירוק יניעו את הצמיחה של תעשיות ירוקות, מקומות עבודה ירוקים, מיומנויות ירוקות, יזמים ירוקים ומימון ירוק.

ניסיון עולמי והודי מדגיש כי יהיה צורך לרדוף אחר יעדים ירוקים בצורה יציבה לאורך עשרות שנים. רוב הפליטים והמזהמים הגדולים קשורים לנכסים ארוכים (20-30 פלוס שנות חיים שימושיים). השקעות בנכסים ירוקים יתאפשרו רק אם ישנה קדושת החוזים, יציבות תמחור ומדיניות עקבית המגובה במלוא תוקף החוק. לבסוף, יש ליישם בדחיפות את יעדי המדיניות הספציפיים והיציבים הללו כדי למנוע נעילה עם נכסים עתירי פחמן.

שנית, ייתכן שהודו תצטרך לשפץ את המסגרת המוסדית הקיימת שלה לממשל סביבתי כדי ליישר אותה עם השינוי הירוק של המדינה. כפי שהוכח על ידי שיטות עבודה מומלצות גלובליות, מסגרת מוסדית מקיפה יכולה לכלול ארבע רמות - ריבוני על, ריבון, מדינה/מחוז ועיר. מועצה או דירקטוריון עצמאיים עשויים להידרש גם לנטר, לדווח ולאמת יעדים ירוקים.

הסבר: כיצד שינוי האקלים יכול להשפיע על מומבאי עד 2050

שלישית, קובעי מדיניות ויזמים הודיים ישחררו כוחות שוק שיניעו את הצמיחה של ניהול פסולת, פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים, מכשירי חשמל סופר יעילים, אריזות מזון למחזור, פחם נקי וכו'. תעשיות ירוקות אלו ידרשו השקעות מסיביות ויכולת מימון מתאימה יהיה צורך ליצור כדי לתמוך בצמיחה שלהם. הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהשינוי הירוק של הודו עשוי לדרוש השקעה ממוצעת של 95 עד 125 מיליארד דולר בשנה, שתצטבר למעלה מ-1 טריליון דולר בעשור הבא. ניתן להקים קרן סופר ירוקה כדי להזניק השקעות ירוקות על ידי איחוד הון בינלאומי ומקומי. מוסד פיננסי כזה יכול למלא תפקיד כפול בתיווך והפחתת סיכונים עבור הון גלובלי, כמו גם בזיהוי צינורות פרויקטים מגזריים.

מוסדות פיננסיים הודיים הצליחו מאוד בבניית תעשיות חדשות (כגון מיקרו-מימון, EdTech ושירותי בריאות במחירים סבירים), אשר הניבו תשואות פיננסיות וחברתיות כאחד; עם זאת, התמיכה הפיננסית בתעשיות ירוקות תצטרך להיות גדולה יותר בסדרי גודל. יתרה מכך, ייתכן שקרן העל הירוקה תצטרך להיות מסוגלת להשקיע על פני מבנה ההון (חוב פלוס הון עצמי) וכן על פני מחזור החיים של החברה (שלב מוקדם, הון צמיחה, השקעות בתשתיות וכן הלאה).

העתיד שלנו תלוי באופן שבו אנו פותרים את האתגרים הסביבתיים שלנו. יתר על כן, אנחנו פולט הפחמן השלישי בגודלו בעולם ונשחק תפקיד מכריע בהבאת כדור הארץ למסלול דל פחמן. במילים פשוטות, עלינו לשנות בדחיפות את הכלכלה שלנו כדי להגיע לגבול הירוק.

מאמר זה הופיע לראשונה במהדורה המודפסת ב-21 בפברואר 2020, תחת הכותרת 'כיבוש הגבול הירוק'. סינהא הוא יו'ר הוועדה המתמדת לענייני כספים בפרלמנט וחבר פרלמנט של לוק סבהא מהאזריבאג', ג'הרקאנד. הצפיות הן אישיות