אסור להשתמש ברעיונות של נאות בבתי המשפט כדי לשלוט בעורכי דין ולהשתיק אותם

ננדיטה ראו כותבת: נראה שבמהלך העשור האחרון, מערכת היחסים בין הבר לספסל הפכה מיחס של כבוד הדדי ושוויון לקשר שבין השליט והנשלט.

לא פחות חשובה היא העובדה שלנאמנות אין קנה מידה אובייקטיבי לפיו ניתן לבחון את התנהגותו של כל אדם.

נורמות נאותות העניקו פעם לגיטימציה לנישואים בכפייה של נערה בגיל ההתבגרות לגבר מבוגר מספיק כדי להיות סבה. הם התירו קנייה ומכירה של בני אדם כעבדים ותמכו בשתיקה של מערכת משפט וחברה אזרחית בעוד שגברים, נשים וילדים נשללו מכל זכויות האזרח והוסרו למוות בגז, רק בגלל הדת שהם דוגלים בהם. הגינות היא קנה מידה מסוכן לפיו יש לשפוט אדם, משום שבחברה שמדיניותה ומוסדותיה מאוימים על ידי ריקבון מוסרי ושחיתות אידיאולוגית, היא מצדיקה פעמים רבות את השתקת האמת, הפללת התנגדות והנצחת הפחדנות מול חוסר צדק ואי חוקיות משוועת. לא פחות חשובה היא העובדה שלנאמנות אין קנה מידה אובייקטיבי לפיו ניתן לבחון את התנהגותו של כל אדם. יש עדיין קהילות שבהן חינוך בת עלול לגרום לנידוי חברתי, בעוד שדרישות נדוניה, למרות שהן לא חוקיות, מתקבלות ללא מלמול.

לכן, מצער שמקצוע עריכת הדין נותר מוסדר ברובו על ידי נורמות נאותות המשמשות באופן לא פרופורציונלי כדי לשלוט בבר ולמנוע ממנו לערער על כל פעולות של המטה שעלולות להיות אטומות ושרירותיות. אמנם ניתן לערער על צווים באמצעות ערעור, ניהול סגל לא תקין, המלצות קולגיום לא הוגנות, הטיה בוטה לטובת יועצים נבחרים וניגוד עניינים בדיונים נופלים באזור האפור של חוסר תקינות, המשפיעים על מתן צדק ועם זאת אין להם מנגנון פורמלי של תיקון. ההנחה היא כי הלשכה ומערכת המשפט הפתוחה יבטיחו כי פעולות אלו ייקראו ותוקנו. עם זאת, ניתן לשלול רישיון עורך דין עקב התנהגות לא נטלמנית לפי כללי מועצת עורכי הדין. ניתן לשלול מעורך דין את ייעודו כעורך דין בכיר, למרות הכשירות והיושרה המשפטית ברורה ומוכחת. באותה קלות ניתן לבטל את ההכרה מאלה שנקבעו כבכירים, מבלי שייקבעו א-פריורית קריטריונים להגדרת התקינות המצופה מעורכי דין לנוכח חוסר תקינות חמורה על ידי כס המשפט. חוסר העקביות והאחידות בהענקת עונשים אלו מעודדים את תפיסת הרדיפה.

השימוש בביזיון פלילי כלפי חברי לשכת עורכי הדין הפך נפוץ בעשור האחרון. ממשהו קטן כמו ציוץ ועד לפעולות הכרחיות כמו שביתות, כולם מובלים בהתנהגות שמעוררת שערורייה או מורידה את סמכותו של כל בית משפט. זאת מבלי לבחון האם סמכותו של בית המשפט הופעלה בגבולות החוקיות והאם כוונת חברי הלשכה הייתה לשער או להוריד את סמכות בית המשפט. נראה שהמטרה היא ליצור אווירה של פחד בקרב חברי הלשכה. מטרה כזו אינה יכולה לקדם את הוד מלכותו של מוסד שיפוטי, משום שלא ניתן לדרוש כבוד; יש לצוות עליו.



האימפריה הבריטית סידרה מחלוקות בין ג'נטלמנים על כוס תה, כביכול, בעוד שפעולות חריפות יותר נשמרו לילידים שלדעתם לא היו מסוגלים לשיטות ג'נטלמניות לפתרון והיה צריך להראות להם את המקל. נראה שבמהלך העשור האחרון היחסים בין הבר לספסל הפכו מיחס של כבוד הדדי ושוויון לקשר שבין השליט והנשלט. ציות מתוגמל, בעוד מחשבה עצמאית נתפסת כאיום על המערכת ודוגמה רעה לדור הבא של עורכי הדין.

חשיבה עצמאית תמיד נתפסה כאיום. סוקרטס הועמד למשפט וקיבל עונש מוות על שלימד אנשים לחשוב. התובעים שלו טענו שהוא סוגד לאלים שהמדינה לא עבדה עליהם והציג אלוהויות חדשות, אבל יותר מכל הוא אשם בהשחתה של הצעירים בכך שלימד אותם בהתאם. להגנתו, טען סוקרטס, יש לי עוד משהו לומר, שעליו אתה אולי נוטה לזעוק; אבל אני מאמין שלשמוע אותי יהיה טוב לך, ולכן אני מתחנן שלא תצעקו, הייתי רוצה שתדעו, שאם תהרגו אדם כזה כמוני, תפצעו את עצמכם יותר ממה שתפצעו. לִי. נראה שדבריו הם אזהרה שבחברות שבהן נורמות של נאות מתגמלות שתיקה וצייתנות, הרוע יכול לקבל פרופורציות חצופות.

סמכותו של בית משפט נבנית על ידי פסקי הדין שלו והוד מלכותו מבוססת על ביטחון האזרח הפשוט שבית המשפט עומד בינו לבין פעולה ביצועית בלתי צודקת. אף מבקר לא יכול להנמיך את הסמכות או ההוד המצוות על ידי בתי משפט עצמאיים וחזקים, והשתקת כל ביקורת לא תחזיר את הסמכות או ההוד שאבדו.

טור זה הופיע לראשונה במהדורה המודפסת ב-9 בספטמבר 2021 תחת הכותרת 'עריצות הגינות. הכותב הוא עורך דין מדלהי