איך בנגלדש נולדה

ב-50 השנים שחלפו מאז עצמאותה מפקיסטן, בנגלדש עברה על פני הדת ותיאוריית שתי המדינות.

סגן ג'ג'יט סינג אורורה, פיקוד מזרחי של GOC-in-C, משוחח עם ג'וואנים וקצינים בקומילה בבנגלדש במהלך המלחמה ב-8 בדצמבר 1971 (מקור: PIB)

באפריל 1946, אמרה Maulana Abul Kalam Azad בראיון לעיתונאי שוריש קשמירי, אני יכול רק לזהות סכנות חמורות בדרישה של ג'ינה לפקיסטן. שימו לב גם למשהו אחר. בנגל חמקה עד כה מבדיקתו של ג'ינה. והוא עדיין לא יודע שבנגל פשוט לא נכנע לדומיננטיות וסמכות מבחוץ. בנגלית תפגין - במוקדם או במאוחר. אני מאמין שמזרח פקיסטן לעולם לא תוכל להשלים עם עליונותה של מערב פקיסטן - השניים לעולם לא יוכלו להתקיים במקביל. האמונות שלהם שונות; מה עוד לקשור את השניים? המציאות היחידה של היותם מוסלמים בקושי יכולה להיות גורם מלוכד.

מערב פקיסטן קיפחה וכפה את מזרח פקיסטן ביותר מאזור אחד. יוטה - וגידולים אחרים - המעובדים במזרח פקיסטן, המחירים שלהם נקבעו במערב פקיסטן; רק מחצית מהרווחים זלגו חזרה למזרח פקיסטן. תפוחים, ענבים או בגדי צמר שיוצרו במערב פקיסטן נמכרו במחיר פי 10 במזרח פקיסטן. האפליה הייתה כזו שמעט התנגדות כינתה אותו כאויב של פקיסטן או של האיסלאם. רדיפות, מעצרים, כליאות היו צו היום.

החלטת פקיסטן התקבלה בלאהור, מרץ 1940. בשנת 1966 התכנסו מנהיגי האופוזיציה של פקיסטן, שם הוביל את תוכנית שש הנקודות על ידי שייח' מוג'יבור רחמן. היו לה זרעים של בניית פקיסטן חזקה וכמובן, בנגלדש חופשית. המרגלים והמודיעין הצבאי של פקיסטן לא איבדו זמן בבדיקת המסר של הפרידה והגדרה עצמית בתוכנית שש הנקודות. המנהיג הקומוניסטי מוני סינג אמר לאחר השחרור: לבנגבנדהו הייתה תוכנית השחרור בראשו ממש ב-1951.



ליגת האוואמי ובנגאבנדהו פתחו עצרות ברחבי הארץ לטובת תוכנית שש הנקודות ממרץ 1966. התנועה התפשטה. מוג'יבור, יחד עם רבים אחרים, נעצרו. אולם הכלא לא יכול היה להחזיק אותם לאורך זמן והם נאלצו להשתחרר. משטר איוב חאן האשים את המפגינים בתיק קונספירציית אגרטלה. תושבי מזרח פקיסטן קמו כאחד וביקשו את שחרורו של מוג'יבור רחמן. הוטל סעיף 144. סיסמאות עלו באוויר - ג'אי באנגלה (שלום באנגלה), טומאר עמאר ת'יקנה, פדמה, מגנה, ג'אמונה (הבית שלנו כאן, אתה יודע?/ לאן זורמת פדמה-מגה-ג'אמונה); דקא נא פינדי, דאקה, דאקה (תן לנו דאקה, לא פינדי/ תן לנו דאקה כל יום!). שום שלט או סיסמה לא הזכירו עוד את מזרח פקיסטן או מזרח בנגל; זו הייתה בנגלדש לאורך כל הדרך. גם המחבר הזה כתב כמה סיסמאות כאלה.

ב-7 במרץ נאם בנגבנדהו לאומה. הוא הבהיר: הפעם המאבק הוא על החופש שלנו.

בחצות ה-25 במרץ, פקיסטן שחררה רצח עם בבנגלדש. פליטים זרמו להודו. הודו עמדה לצד בנגלדש במאבק החופש שלה ויש להצדיע לתרומתה של אינדירה גנדי - כמו גם של הצבא ההודי - בזכייה בשחרור בנגלדש.

עם תחילת רצח העם בלילה שבין 25-26 במרץ מונצח כיום השחרור. העליונות הפקיסטנית נמשכה שניים וחצי עשורים - הדת ותיאוריית שתי המדינות נפלו בדרך.

שמונה חודשים בלבד לקיומה של פקיסטן, ג'ינה הגיעה לדאקה ונאם בשתי עצרות. הוא הכריז על אורדו כשפת המדינה של מערב ומזרח פקיסטן. הוא שכח שתושבי מזרח פקיסטן לא דיברו אורדו - הם דיברו בנגלה. זרעי תנועת השפה הבנגלית - כמו גם מלחמת השחרור של בנגלדש - ניתן לייחס להכרזה של ג'ינה.

פגשתי סופר פקיסטני בלונדון שאמר, בצחוק, גם פקיסטן וגם בנגלדש חייבות את הלידות שלהן לג'ינה. דת משותפת אינה יכולה לאחד מדינות ואומות. למרות חוכמתו ותחכונו כפוליטיקאי הוא היה עיוור לנושא זה.

לחוקת בנגלדש היו ארבעה עקרונות עיקריים - דמוקרטיה, סוציאליזם, חילוניות ולאומיות בנגלית. עם זאת, כל הארבעה נעלמו לאחר ההתנקשות בבנגבנדהו. הדמוקרטיה נשארת, בשם בלבד. בכל זאת מתקיימות בחירות.

במקום הלאומיות הבנגלית, זיאור רחמן, קצין צבא שהפך לנשיא, יצר את הלאומיות הבנגלית, תוך שהוא משלב את הלאומיות המוסלמית בבנגלדש, מבטל את כל מה שבנגלית. רחמן חיזר אחר הג'מאת-א-איסלאמי האסור והציע אזרחות לאמיר גולאם עזאם מג'מאת-א-איסלאמי, בתואנה שגם הוא במקור מבנגלדש וביקש מקלט בפקיסטן רק לאחר עזיבתו של מזרח פקיסטן. דיקטטור אחר, חוסיין מוחמד ארשאד, הוסיף את בימילה לחוקה שכבר נוסחה מחדש. האיסלאם הפך לדת המדינה. מפלגות פוליטיות לא מחו.

המסורת הזו נמשכת. שייח חסינה, בתו של בנגבנדהו מוג'יבור רחמן, היא ראש ממשלת בנגלדש כבר עשור. היא שמרה על בימילה ועל האיסלאם כדת המדינה. היא התחייבה, לפני שנכנסה לתפקיד, להחזיר את ארבעת העקרונות העיקריים של החוקה, אך נמנעה מלעשות זאת. למעשה, היא נשענת יותר על האיסלאם, מדינות האיסלאם והמפלגות האיסלאמיות.

ההיסטוריה של שחרורה של בנגלדש היא חצי מאה של היבטים שונים ומשובצים. הוא היה עד להתנקשות בבנגבנדהו, שלטונם של שני דיקטטורים צבאיים, הקמת SAARC ביוזמתו של זיאור רחמן, הפיכה צבאית ורצח זיאור רחמן, שלושה משטרים זמניים, ממשלות בראשות שתי נשים ראשות ממשלות, עליית כמעט מאה מפלגות פוליטיות, כולן אסלאמיות ברובן. ליגת ה-Awami ו-BNP ומנהיגיהם בהתאמה - שייח חסינה ובגום זיא - מרותקים לדרישות הגוברת של המפלגות האסלאמיות. בעוד שהמפלגות הללו משגשגות, המתקדמות בקושי נשמעות ורואות.

בנגלדש היא כבר לא סל ללא תחתית, כפי שתיאר הנרי קיסינג'ר. ההכנסה לנפש של המדינה היא 2,064 דולר. החינוך היסודי עומד כעת על כמעט 98 אחוזים. ב-50 השנים, בנגלדש עברה את הדת ותיאוריית שתי המדינות. המדינה מתפארת בחירותה, במקומה בין אומות העולם.

ג'אי באנגלה! ג'אי בנגלדש!

מאמר זה הופיע לראשונה במהדורה המודפסת ב-26 במרץ 2021 תחת הכותרת 'שחרור בנגלדש'. הכותב הוא משורר ידוע. תורגם מבנגלית על ידי סוואטי גוש.