ילדים מרקע חלש יותר מבחינה כלכלית נקלעו לפיגור כשהשיעורים עברו למצב דיגיטלי

למרות שהיה דיון ציבורי רב על דרכי חינוך דיגיטליות לילדי בית ספר, שיעורי אינטרנט ווידאו פנו בעיקר לאוכלוסיות עילית עירוניות או משכילות שילדיהן למדו בבתי ספר פרטיים.

שיעורים מקוונים ווידאו פנו בעיקר לאוכלוסיות עילית עירוניות או משכילות. (איור מאת C R Sasikumar)

בהודו, סגירת בתי הספר לאחר התפשטות המגיפה החלה כבר במרץ 2020. ככל שחלפו החודשים, החששות גדלו: האם רמות הלמידה ירדו, אי השוויון הקיים יעמיק? דוח סטטוס החינוך השנתי (ASER 2020 Wave 1) שנערך בספטמבר 2020, התמקד במדגם ארצי מייצג של ילדי כפר ונגישותם להזדמנויות למידה בתקופה שבה בתי הספר עדיין היו סגורים. ממשלות מדינה כמו גם בתי ספר פרטיים ניסו לספק חומרי למידה במגוון דרכים. עם זאת, לא היה ידוע הרבה אם ילדים מקבלים את החומר הזה וכיצד הם עוסקים בו. קדימה, חשוב להבין מה עבד, ולמי. ולהבין אם המעבר הזה ללמידה מרחוק ירחיב את הפער הדיגיטלי וידגיש בעיות שוויון בלמידה.

ידוע היטב שלילדים מרקע חלש יותר מבחינה כלכלית יש תוצאות למידה נמוכות יותר. למשל, לילדים ממשקי בית עניים יותר יש הורים פחות משכילים שאינם מסוגלים לספק תמיכה לימודית כמו במשקי בית עשירים יותר. הורים תומכים בלמידה של ילדיהם בדרכים רבות - עוזרים בשיעורי בית, שליחת ילדים למורים או לבתי ספר פרטיים ומבלים יותר זמן עם ילדים. כל התשומות הללו תורמות להתפתחות הכללית של הילד. למידה מרחוק פותחת ערוץ נוסף שמרחיב את חסרון הלמידה של ילדים עניים יחסית. ייתכן שלילדים אלה אין גישה למכשירים כמו מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים וכו' הדרושים ללמידה מרחוק, ולכן, ייתכן שלא יוכלו לגשת להזדמנויות הניתנות במהלך המגיפה.

ASER 2020 מצא שילדים עם השכלת הורים נמוכה נוטים פחות לקבל סמארטפון - 45 אחוז בהשוואה ל-79 אחוז מהילדים עם השכלת הורים גבוהה. משפחות כאלה גם נוטות יותר לשלוח את ילדיהן לבתי ספר ממשלתיים - 84 אחוז לעומת 54 אחוז לילדים עם הורים משכילים יותר. יתרה מכך, רק 55 אחוז מהילדים עם השכלת הורים נמוכה קיבלו כל תמיכה בלמידה בבית לעומת כמעט 90 אחוז מהילדים עם השכלה הורית גבוהה.

מה לגבי משאבי למידה אחרים, כמו זמינות של ספרי לימוד וגישה ללימודים פרטיים? כאן הפער קטן בהרבה: 28 אחוז ילדים עם השכלת הורים נמוכה למדו שכר לימוד פרטי לעומת 33 אחוז עם השכלת הורים גבוהה. באופן דומה, לא היה הבדל גדול בגישה לספרי לימוד - 79 אחוז לעומת 83 אחוז. זה מובן מכיוון שרוב ממשלות המדינה עשו דחיפה גדולה להעביר ספרי לימוד לילדים במהלך הסגר.

מלבד ספרי לימוד, מערכות בית הספר שיתפו מגוון חומרי למידה במהלך המגיפה. בסך הכל, רק כ-35% מהילדים דיווחו שקיבלו חומר למידה כלשהו (מלבד ספרי לימוד) מבית הספר שלהם בשבוע שלפני הסקר. עם זאת, רק 23 אחוז מהילדים עם השכלת הורים נמוכה קיבלו חומר כלשהו לעומת 49 אחוז מהילדים עם השכלת הורים גבוהה. יכולות להיות מגוון סיבות לפער הגדול הזה בגישה. ראשית, כפי שצוין קודם לכן, רוב הילדים בקצה התחתון של התפלגות ההכנסה רשומים בבתי ספר ממשלתיים ובתי ספר אלה הצליחו מעט פחות בהפצת חומרי למידה (מלבד ספרי לימוד) בהשוואה לבתי ספר פרטיים - 33 אחוז ילדים ב בתי ספר ממשלתיים דיווחו שקיבלו חומרי למידה בהשוואה ל-40 אחוז בבתי ספר פרטיים.

שנית, בעוד שבתי ספר השתמשו במגוון דרכים לשיתוף חומר ופעילויות כגון הודעות טלפון, אפליקציות מסנג'ר, ביקורים אישיים ושיחות טלפון, 87 אחוז מהילדים קיבלו חומר למידה באמצעות מדיום אחד, בעיקר WhatsApp (72 אחוז). שוב, עם רוב (55 אחוזים) מהילדים במשקי בית עניים יחסית שאין להם סמארטפון, הגישה שלהם לכל חומר למידה שהופץ במצב זה הייתה מוגבלת.

למרות שהיה דיון ציבורי רב על דרכי חינוך דיגיטליות לילדי בית ספר, שיעורי אינטרנט ווידאו פנו בעיקר לאוכלוסיות עילית עירוניות או משכילות שילדיהן למדו בבתי ספר פרטיים. בין חומרי הלמידה והמשאבים המשותפים לבתי הספר, הדבר הקרוב ביותר להוראה היה סרטונים/שיעורים מקוונים. עם גישה מוגבלת למכשירים דיגיטליים, אין זה מפתיע שפחות מ-5% מילדי הכפר עם השכלת הורים נמוכה השתתפו בשיעורים מקוונים בהשוואה ל-20% מילדי הכפר עם השכלת הורים גבוהה. במילים אחרות, מלבד שיש להם ספר לימוד, ילדים שהוריהם קיבלו השכלה מועטה או ללא השכלה, שסביר להניח שהיו להם חסרי למידה מלכתחילה, נותרו די לנפשם. למעשה, 40 אחוז מהילדים הללו לא עסקו בשום סוג של פעילות למידה בשבוע ההתייחסות, לעומת 20 אחוז מהילדים עם הורים משכילים יותר.

ברור שכל הילדים יזדקקו לתיקון כלשהו כאשר ובתי הספר ייפתחו. עם זאת, ילדים מרקע מוחלש, הלומדים בדרך כלל בבתי ספר ממשלתיים, יזדקקו ליותר עזרה. לפי ASER 2018, שיעור הילדים בכיתה 5, עם השכלת הורים נמוכה, שיכלו לקרוא טקסט ברמה של Class 2 היה 35 אחוז בהשוואה ל-70 אחוז מהילדים עם השכלת הורים גבוהה. לכן, לא רק שלילדים הללו הייתה גישה מוגבלת לחומרי למידה במהלך סגירת בית הספר, הם גם התחילו עם חוסר למידה גדול בהרבה. במשתמע, ילדים שהיו להם רמות למידה נמוכות מלכתחילה יחוו אובדן למידה גדול יותר עקב גישה מוגבלת למשאבי למידה במהלך תקופה זו. זה, בתורו, יוביל להרחבת הפער בין ילדים מרקע עני יותר בהשוואה לילדים אמידים יותר.

מדינות עשויות להשתמש בהזדמנות זו כדי להכניס הוראה מתקנת ממוקדת בבית הספר. ASER 2020 מראה כיצד משפחות וקהילות התערבו במהלך המגיפה. כיום, ההורים משכילים יותר מאי פעם - ליותר מ-75% מהילדים יש לפחות הורה אחד עם יותר מהשכלה בבית ספר יסודי. ASER 2020 מראה ש-75 אחוז מהילדים מקבלים איזושהי עזרה מבן משפחה בלימודים בבית. כמו כן, הקהילה יכולה למלא תפקיד גדול יותר. במהלך סגירת בתי הספר, כמעט 70 אחוז מהמשיבים בבית הספר דיווחו שקיבלו עזרה ממגוון חברי קהילה כדי להגיע ולתמוך בילדים. צמצום המרחק הזה בין בית הספר, הבית והקהילה הוא צעד מבורך וצריך להימשך גם לאחר פתיחת בתי הספר מחדש.

מאמר זה הופיע לראשונה במהדורה המודפסת ב-27 בינואר 2021 תחת הכותרת 'פער למידה הולך ומתרחב'. הכותב הוא ראש, מרכז ASER