חוגגים ראטן לאל: זוכי פרס המזון העולמי יכולים להיות מודל לחיקוי עבור צעירי הודו

הפרסים לשמונה הודים מתוך סך ה-50 שניתנו עד כה הם מחווה למערכת החינוך והמחקר של האוניברסיטה החקלאית במדינה.

ראטן לאל הוא אחד משמונה אנשים ממוצא הודי שקיבלו את הפרס, שהוקם על ידי נורמן בורלוג ב-1987.

ראטן לאל, יליד הודו ואזרח ארצות הברית, זכה בפרס המזון העולמי לשנת 2020. הוא אחד משמונה אנשים ממוצא הודי שקיבלו את הפרס, שהוקם על ידי נורמן בורלוג בשנת 1987. בורלוג זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1972 על עבודתו על הכלאה של חיטה ואורז, שהובילה למהפכה הירוקה באמצע שנות ה-60. פרס המזון העולמי מתואר לעתים קרובות כנובל למחקר במזון. עם הזכייה בנובל, ניסה בורלוג לשכנע את ועדת נובל להקים פרס לאוכל. כשזה סירב, הוא הקים את הפרס בעצמו.

הפרסים לשמונה הודים מתוך סך ה-50 שניתנו עד כה הם מחווה למערכת החינוך והמחקר של האוניברסיטה החקלאית במדינה. זוכי הפרסים הם מודל לחיקוי מושלם עבור הנוער הכפרי של הודו. המדינה צריכה לחגוג את הישגיה ללא בושה כאשר צריך ליצור 7-10 מיליון מקומות עבודה יצרניים חדשים מדי שנה, וכאשר היא מהווה שליש מתת-התזונה העולמית. מגיפת COVID-19 הפכה יצירת מקומות עבודה ושיפור התזונה והבריאות לדחוף יותר מאי פעם.

המשותף למדענים הללו הוא הרקע הצנוע שלהם - כמעט כולם בנים של חקלאים. כל אחד הקדיש את חייו לעיסוק במדע החקלאי ביושרה ותשוקה, כשהוא משתרע על פני עשרות שנים של מחקר ותרם תרומה מרהיבה לייצור מזון בר-קיימא מבחינה סביבתית. עבודתם הועילה למיליוני חקלאים קטנים ושוליים ברחבי העולם. הם גם מודל לחיקוי כי הם הוכיחו תשואות גבוהות להשקעה בחינוך חקלאי ובמחקר מדעי.

כל הזוכים באים מתקופת המהפכות הירוקה והקשת בענן (של חלב ותרבות ימית), כאשר הודו השקיעה רבות בחינוך ובמחקר מדעי החקלאי ומדענים הודים זרחו באור עז בגלקסיית המדע העולמית. התמיכה הממשלתית באוניברסיטאות חקלאיות ממלכתיות, ומחקר שנערך על ידי המועצה ההודית למחקר חקלאי (ICAR) והמחלקות למדע וטכנולוגיה וביוטכנולוגיה ירדה בשנים האחרונות. כיום, אף אוניברסיטה הודית לא נחשבת בין 100 המובילות בעולם.

Rattan Lal זכה בפרס על פיתוח והטמעת גישה ממוקדת בקרקע להגברת ייצור המזון המשחזרת ומשמרת את משאבי הטבע ומפחיתה את שינויי האקלים. המחקר שלו הראה שגידול יבולים על קרקעות בריאות מייצר יותר מזון מפחות שטחי אדמה, פחות שימוש בחומרים חקלאיים, פחות עיבוד אדמה, פחות מים ופחות אנרגיה.

משפחתו של לאל, שנולדה בפקיסטן ב-1943, היגרה להודו במהלך החלוקה. הוא השלים את השכלתו מהאוניברסיטה החקלאית בפנג'אב - בוגר PAU אחר, גורדב ח'וש, זכה בפרס בשנת 1996 על מחקרו על גידול אורז. זוכים נוספים בפרס כוללים את M S Swaminathan, Verghese Kurien, Ramlal Barwale, Surinder Vasal, Modadugu Gupta ו-Sanjaya Rajaram.

החזון של סוואמינאתן הפך את הודו מקערת קבצנים לסל לחם כמעט בן לילה, והביא את התפוקה הכוללת של חיטה מ-12 מיליון טון ל-23 מיליון טון בארבע עונות יבולים ושם קץ לתלותה של הודו בייבוא ​​תבואה. קוריין, קיבל את הפרס בשנת 1989 על המהפכה הלבנה של הודו. תחת הנהגתו, ייצור החלב גדל מ-23.3 מיליון טון (1968-69) ל-100.9 מיליון טון (2006-07) והוא צפוי להגיע ל-187 מיליון טון לשנים 2019-20, מה שיביא למיליוני חקלאים קטנים ושוליים, כולל נשים. זירת מסחר.

Barwale, חקלאי קטן ויזם, קיבל את הפרס בשנת 1996. הוא יצר מכירת זרעים של במיה ודורגום והקים את חברת Maharashtra Hybrid Seeds. האגודה למדעי היבול של אמריקה כינתה אותו אבי תעשיית הזרעים בהודו. הוא הכניס אורז היברידי מסין להודו והקים מרפאת עיניים לעניים בעיר הולדתו ג'לנה.

ואסל קיבלה את הפרס בשנת 2000 על פיתוח תירס חלבון איכותי (QPM). בשילוב כימיה של דגנים וטכניקות גידול צמחים, ואסל ווילגאס ממקסיקו שיתפו פעולה כדי לעבוד על מגוון תירס אטום-2 תוך שימוש בטכניקות ביולוגיה מולקולרית. באמצע שנות ה-80, הם ייצרו נבט QPM עם מאפייני גרעין קשה וטעם כמו זה של הדגן המסורתי, אך עם רמות איכות גבוהות בהרבה של ליזין וטריפטופן, ובכך הגדילו את הערך התזונתי. ואסל קיבל את הדוקטורט שלו בגנטיקה וגידול צמחים ממכון המחקר החקלאי ההודי (IARI).

גופטה קיבלה את הפרס בשנת 2005 על תחילת מהפכה כחולה. התחנך בכלכותה, הוא עבד כשותף מחקר ב-ICAR ופיתח שתי גישות יוצאות דופן להגדלת יבול הדגים בקרב עניים מאוד ובכך להגדיל את תכולת החלבון והמינרלים בתזונה של למעלה ממיליון משפחות עניות בעולם. טכנולוגיות החקלאות הימית של גופטה העלו את תפוקת הדגים של בנגלדש מ-304 ק'ג לדונם ליותר מ-2,500 ק'ג לדונם תוך פחות משנה - כולל 1,000 ק'ג לדונם בעונה היבשה.

ראג'ראם, שזכה בפרס ב-2014, הצליח את בורלוג להוביל את תוכנית גידול החיטה של ​​CIMMYT ופיתח 480 זנים מדהימים שאומצו בהרחבה על ידי חקלאים קטנים וגדולים כאחד. ראג'ראם נולד ליד כפר חקלאי קטן באוטר פראדש וקיבל את התואר השני שלו מ-IARI.

סטודנטים וסגל ב-ICAR ובאוניברסיטאות חקלאיות ממלכתיות יכולים ללכת בעקבותיהם ולהגיע למצוינות מדעית, אם הם מקבלים את המשאבים ועבודתם נתמכת בתמריצים.

הכותב הוא חוקר אורח, המכון לצמיחה כלכלית ונשיאה הנבחר של האגודה הבינלאומית של
כלכלנים חקלאיים